להיות יצירתי זה לא בהכרח עניין של טכניקה .
להיות יצירתי זה לא פחות בא מהראש,
מחשבה יצירתית ,לא בהכרח מיומנות .
להיות מוכשר זה חשוב ועוזר ,אבל להיות יצירתי זה יותר חשוב . לקחת קנווס וצבעים ולשדרג אותו להיות ציור .
לחשוב על הרעיון, להוציא מהריק שלם .
מה השילוב הנכון בינהם ? זו שאלה שאני שואל את עצמי .
מתי אתה צריך לצייר משהו שאתה מאוד אוהב ולא בטוח שיאהבו , או מה אתה צריך לצייר כדי שאנשים יאהבו , אין אמת אחת אבל זה מעניין .
וזה הרבה מהמורכבות שאני חווה בתור אומן .
אני חובב גדול של משחק הפריזבי .
אתה ועוד חבר אחד מול השני , מתרכזים אך ורק בצלחת שעפה ושאסור לה ליפול , לא פשוט לפעמים נגד הרוח אבל כדי להנות מהמשחק צריך להיות חבר שלה.
פריזבי זה מין סוג של אימון כושר אבל עם מחשבה יצירתית מאוד .
זה כמו החיים , ברגע שאתה מבין את הדברים,אתה מתחיל להנות מהמשחק.
בלי רשת חברתית, מנותקים ממה שלא צריך והכי מחוברים למה שקורה עכשיו
על הדרך מזיעים ,משתחררים
סוג של מדיטציה אבל בתנועה .
השמש שוקעת , מדי פעם טובלים .
וחוזרים לשחק ,ברוך השם ,
החיים החיים יפים .
אין מקום בעולם שנסעתי אליו וצלחת פריזבי לא באה איתי . כל חוף שלא יהיה , מחוך טרומפלדור עד לקוסטה ריקה .
אותה הצלחת שאני מאוד אוהב נשברה לי השבוע.
ככה קרה . אני לא בן אדם רכושני ומשתדל מאוד לא להיות כזה אבל בעניין הפריזבי זה עניין אחר , וואלה התבאסתי .
אי אפשר לשחק יותר .
אני באמת ממש משתדל להיות לא רכושני לדברים חומריים , גם אפשר לקנות חדש זה לא כזה נורא כמו שאני עושה את זה .
אבל הצלחת הזאת היה בה משהו מרגש.
שבוע היא ישבה אצלי בבית
לא היה לי פרצוף לזרוק אותה או לקנות אחת אחרת .
זה נשמע מצחיק אבל תכלס היא עברה כמה דברים איתי הצלחת הלבנה הזאת
ואני משתדל לא להשתמש ב חד פעמי ולמחזר אז עכשיו אזרוק פלסטיק?
תוך כדי אני מצייר ציור מסוים ,הייתי צריך פלטה לצבעים.
פתאום הגיע לי היצירתיות מהראש.
אתה חושב על רעיון מסוים שהוא בגדר רעיון .מחשבה שיוצרת מציאות שעונה על הצורך שלך בצורה גאונית ו גם על הדרך הרעיון למחזר ולעשות שימוש במה שקיים . וזה מהות האומנות לדעתי . להוציא יש מעין.
אין לזה שום קשר לטכניקה של ציור , ההתחלה היא תמיד רק מחשבה יצירתית ופתוחה ,גם בדבר הכי פשוט .
לקחתי את הפריזבי ובצורה טבעית מאוד שמתי עליה את הצבעים והתחלתי לצייר .