אחרי שנתיים בערב חג של ראש השנה
עליתי על טיסה
מהארץ לניו יורק , ניו יורק לסאן חוזה
מסע של 24 שעות של כדורי שינה ונטפליקס באייפד
נגמר לו והגעתי בריא ושלם לקוסטה ריקה .
מה שלא הגיע זאת המזוודה שלי שנשארה בניו יורק .
רשלנות של אנשים שעובדים בשדה התעופה גרמה לי לצאת משלוותי אחרי מסע כל כך ארוך
אבל יש דברים שלא בשליטתנו
נשמתי פנימה הוצאתי החוצה והשתדלתי לשמור על קור רוח , בסך הכול מדובר בכמה בגדים מכונת קעקועים וקפה טורקי שיספיק לי לכל הטיול
ומה יעזור לי עכשיו להתעצבן על הפקידה בשדה התעופה השכונתי
לפעמים קורים דברים בעיקר בטיולים ואין איך
להפוך את זה , צריך להתמודד ואני מדבר מנסיון
הלכתי לי עם התיק שיש בו סך הכול
דרכון וקצת כסף לטיסה השלישית .
הדובדבן שבקצפת .
שהגענו למטוס הטייס אמר שיש צידנית עם בירות קרות שאפשר לקחת (סיפור אימיתי) .
לקח לי רגע להבין את גודל החוויה
צנחתי כמה פעמים בחיים כדי להבין שזה לא דומה לשום מטוס שהייתי עליו ו שקפצתי ממנו .
על כל המטוס יש מדבקות של בילבונג ופיס אנד לאב
והכל מתנהל באווירה ממש טובה כדי שהתרסק לאוקיינוס .
הטיסה הזאת חוסכת נסיעה של 5 שעות לסנטה תרזה ואני אחרי מסע ארוך אז גם אם נתרסק אני על המטוס הזה עולה למרות שהגלגלים נראים כמו של הקלאב קר קל המשפחה שלי בקיבוץ .
אני נכנס עם הבירה ומתיישב ליד הטייס .
עולים לאוויר , גשם אימים בחוץ וההמראה נראת כמו
משימת התאבדות אבל אלה החיים ולפעמים הולכים על הקצה .
נכנסים לתוך ענן ואני בספק אם נצא ממנו
הטייס שהוא בעצם נהג מחייך ואומר לי לא לדאוג.
אז אני פותח עוד בירה ומתחיל להבין שכמו שבפלו אסקובר העביר כמויות של קוקאין במטוס כזה ככה היום הם מעבירים אנשים .
דקה עוברת והשמש יוצאת
ואני רואה קשת שיורדת מהשמיים , מחזה יפהפייה שלא יצא לי לראות לעולם , עוד דקה עוברת ונפתח הנוף של כל קוסטה ריקה .
הגעתי !
אני חוזר לחייך .
עוברות 15 דקות והמטוס נוחת,
ממש כמו אוטובוס שנכנס לתחנה מרכזית תוך 7 שניות המטוס כבר עומד על הקרקע
כולם יורדים ואני אחרי 3 בירות ברבע שעה הנגיף נותן חיבוק גדול לטייס/ נהג
ומצטלם איתו על רקע הג׳ונגל הענק הזה .
איך התגעגעתי לכתוב
איך התגעגעתי לטייל
שנה טובה 
